אירוע מיוחד במוזיאון ישראל: ציבי גבע, אחרי המסיבה

היצירה הזו היא עבודת קולאז' הנעשתה לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, ומתייחסת לאירועים הנוראיים במסיבת נובה ברעים. הקומפוזיציה היא ברובה מופשטת, ורומזת לנוף או לאווירה, עם דמויות אנושיות קונקרטיות המגיחות ממנה.

מבקר האמנות של הארץ, עוזי צור, תיאר אותה כ"זהו מסע אל האנושי, אל מהות האדם, מבעד לחומרים, מבעד לחורבות המקום והזמן, מבעד לחייו של ציבי גבע האדם והאמן, כחיקוי האמנות לחיים, הממחזרת את הריסות המקום והזמן כדי לבנות מהם דבר־מה אחר יש־חדש." (הארץ, 9 בינואר 2024).

"אחרי המסיבה" היא מונומנטלית לא רק בנושאה ובגודלה, אלא גם בנוכחות של החומרים היסודיים של החיים והיצירה בתוכה, בדומה לאתר ארכיאולוגי. צור כותב, "ואולי זהו ניסיון נואש למפות את נפש הארץ הזאת, הפרופיל הפסיכולוגי שלה, ולגבות עדויות, ראיות, שרידים ושאריות של רצף בלתי־פוסק של חיים של בנייה והרס הרבודים זה מעל זה עד להווה המסוכסך והמורכב מתמיד."

This work is a collage of pieces created before and after October 7th, referencing the horrific events at the Nova Party in Re'im. The composition is mostly abstract, suggesting a landscape or atmosphere, with some concrete human figures emerging.

Haaretz art critic Ouzi Zur described it as "a journey into the human, to the essence of humanity, beyond the ruins of time and place, beyond the life of the artist and the art. It is art imitating and emanating from life in cycles of destruction and creation" (Haaretz, January 9, 2024).

"After the Party" is monumental not only in subject and size but also in its presence of fundamental materials of life and creation, resembling an archaeological site. Zur writes, "This might be an attempt to depict the soul of this country, its psychological profile, and to collect testimonies, evidence, remnants of an uninterrupted stretch of life marked by construction and destruction, overlaying one another onto the complex and conflicted present."